שמירה על מחממי האינפרא-אדום שלכם במקומות לחים
אם אתם משתמשים במנורות אינפרא-אדום בסביבה לחה – כמו באזורי גידול בעלי חיים או בחדרים תעשייתיים לחים – כנראה שכבר דאגתם לגבי אפשרות של קצרים חשמליים. זו חששה מוצדקת. כאשר לחות נצברת על החיבורים החשמליים, נוצרת זרימת חשמל לא רצויה. זה מסוכן.
הפתרון הוא להקפיד על אטימה מלאה בנקודות שבהן הרכיב החיממה נמצא במגע עם מקור החשמל.
למה הלחות כל כך מסוכנת?
אדי המים הם דבר מסוכן – הם לא נכנסים פנימה ישירות, אלא חודרים לתוך המנורה דרך פעולת הקפילריות. כאשר הלחות מגיעה לחיבורים החשמליים, היא יוצרת “גשר” בין החוט החשמלי לבין המעטפת של המנורה.
כדי למנוע זאת, יש צורך במערכת אטומה. אנו משתמשים במעטפות בעלות דרגת אטימות IP, וכן בסיליקון בכל נקודת חיבור. זה מונע מהאדים לחדור לתוך החוטים החשמליים.
איך לבחור את החומרים הנכונים לאיטום
מעטפות פלסטיקיות הן נקודת ההתחלה, אך הן לא מספיקות לבדן. אנו משתמשים בחומרי חיבור עשויים סראמיק, שיש להם עמידות גבוהה בפני חום ולחות. כמו כן, יש צורך בכבלים שעשויים מחומרים עמידים בפני חום ולחות – בדרך כלל סיליקון או פלורופולימרים. למה? כי חומרים אלו לא יתנפצו או ייקרעו לאחר אלף סיבובי חימום וקירור בסביבה לחה.
הקשיים שצריך לקחת בחשבון
יש גם חיסרון: אם המעטפה אטומה מדי, החום נלכד בתוכה. אם אין מקום לחום לצאת ממנו, החוטים החשמליים עלולים להישרף. צריך למצוא איזון בין אטימה מלאה לבין אפשרות לפליטת החום החוצה.
טיפ פשוט: השתמשו במעגלי איטום בכבלים. זו עיקול פשוט בכבל שמונע מהמים להגיע לחיבורים החשמליים.
ובבקשה, לשם שקט נפשי, חברו את כל הכבלים דרך GFCI (מפסק חשמלי לאיתור תקלות בקרקע). אם האטימה נפגעת או יש דליפה, ה-GFCI יפסיק את הזרם מיד. זו הדרך היחידה לישון בשקט כשיש מחממים במתח גבוה בסביבה לחה.